פסק-דין בתיק בר"ע 2079/06

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בה קבעה צו תשלומים למשיב בסך של 1,000 ש"ח לחודש, לאחר חקירת יכולת שנערכה לו.

רקע עובדתי

התמונה המצטיירת מבקשת רשות הערעור ומהתצהיר שצורף לה היא כדלקמן:

1.         בין המשיב לבין המבקשים נכרת הסכם מכר, לפיו מכר המשיב למבקשים את זכויותיו בחצי בית דו-משפחתי ביישוב "צור הדסה", תמורת 215,000 דולר (להלן: "הסכם המכר"). סכסוך שפרץ בין הצדדים הביא את המבקשים להגיש תובענה כספית נגד המשיב בבית משפט השלום בירושלים, שעילתה הפרת הסכם המכר. המשיב לא התגונן וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה, אותו הגישו המבקשים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. פסק הדין לא צורף לבקשת רשות הערעור, ואף לא נאמר בה, או בתצהיר שצורף לבקשה, מהו גובה הסכום אותו חויב המשיב לשלם למבקשים. מעיון בנספח ד(5) לבקשה עולה, כי לפי חישובו של ב"כ המבקשים, יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל ביום 13.7.05 היא סך של 192,670 ש"ח.

2.         המשיב הגיש בקשה לצו תשלומים, אליה צירף שאלון בו טען, כי יכולת ההחזר החודשית שלו עומדת על סך של 50 ש"ח בלבד. ראש ההוצאה לפועל עיינה בשאלון ובמסמכים שצורפו לו וקבעה צו תשלומים של 400 ש"ח לחודש.

3.         לבקשת המבקשים, אשר סברו כי יכולת פירעונו של המשיב גבוהה משנקבע בצו התשלומים, נערכה למשיב חקירת יכולת, ביום 14.12.05, ולאחריה קבעה ראש ההוצאה לפועל צו חיוב בתשלומים חודשי על סך 1,000 ש"ח החל מינואר 2006.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו.

החלטת ראש ההוצאה לפועל

4.         בקובעה את סכום התשלום החודשי האמור, נסמכה ראש ההוצאה לפועל, על דברי המשיב בחקירתו ועל המסמכים שהציג לפניה, על יסודם בחנה את הכנסותיו ואת הוצאותיו והוצאות משפחתו - רעייתו ובתו התינוקת. לאחר שהגיעה למסקנה, כי לחייב הוצאות בהן ניתן לחסוך, הגדילה ראש ההוצאה לפועל את צו התשלומים לסך של 1,000 ש"ח.

אשר למידע נוסף עליו נחקר המשיב בחקירת היכולת, לרבות באשר לנכסיו של המשיב, לעסקאות שלכאורה ביצע, ולכספים שלטענתו מסר לאביו, קבעה ראש ההוצאה לפועל כך:

"מאחר וחקירת החייב (המשיב - א.פ.) נסבה ברובה על נכסים שהיו רשומים על שמו בעבר, יצויין, כי קביעת צו התשלומים הינה בהתבסס על יכולתו העכשווית של החייב, ואך ברור כי אם לחייב כיום נכסים כלשהם בבעלותו רשאי הזוכה לפעול למימושם".

עיקרי טענות ב"כ הצדדים

5.         למעשה, ב"כ המבקשים אינו מלין על קביעותיה של ראש ההוצאה לפועל באשר ליכולת השתכרותו של המשיב או באשר להוצאותיו. עיקר יהבו מופנה כלפי מה שהוא מכנה "התעלמות" של ראש ההוצאה לפועל מהמידע שעלה מחקירתו של המשיב, בה, לטענתו, הודה המשיב כי סך של 160,000 דולר השייך לו נמסר על ידו לאביו. ב"כ המבקשים מכנה את המשיב "חייב מקצועי" ולטענתו מחקירתו עלה, ש"יש לו מאות אלפי דולרים, שבשנים האחרונות הוא מכר לפחות ארבע נכסי מקרקעין, שצדדים שלישיים ממנים את מגוריו, את מחייתו, ואף את תשלום חובותיו, ועוד ועוד". כך, למשל, טוען ב"כ המבקשים, כי בידי המשיב סך של למעלה ממיליון ש"ח, כספים שקיבל מהמבקשים על פי הסכם המכר. ב"כ המבקשים מלין על כי ראש ההוצאה לפועל לא שקלה את המידע האמור בקובעה את יכולתו של המשיב לפרוע את חובו, ולפיכך מבקש הוא, כי בית משפט זה יבטל את צו התשלומים וייתן צו תשלומים אחר תחתיו המחייב את המשיב לפרוע את כל חובו בתשלום אחד, ולחלופין בתשלומים של 20,000 ש"ח בחודש.

6.         ב"כ המשיב מבקש לדחות את הבקשה. לשיטתו, החלטת ראש ההוצאה לפועל מבוססת על הנתונים שהובאו לפניה ועל התרשמותה מחקירתו של המשיב, ואין מקום להתערב בה, במיוחד משום שההחלטה אינה חוסמת את דרכם של המבקשים לנסות לתפוס ולממש רכוש, אשר לטענתם שייך למשיב, אם רצונם בכך.

אשר לכספי תמורת הסכם המכר נטען, כי הכספים לא הגיעו לכיסו של המשיב, אלא לידי אדם שלישי, ששמו צויין בהסכם המכר, וכי המשיב הינו אדם "מסכן ותמים אשר לא היה מעורב במכירת הדירה, לא ידע לאיפה הלך הכסף... הדירה לא היתה דירתו והדבר לא עניין אותו".

יצויין, כי לתגובת ב"כ המשיב, לא צורף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה, בניגוד למצוות תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות").

דיון

7.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ושמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור ולקבל את הערעור במובן זה, שהתיק יוחזר לראש ההוצאה לפועל, מהנימוקים שיפורטו להלן.

8.         על פי סעיף 67(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"):